טפסים ומידע

 
 
 
 

כרך שני
דף הבית >> ארכיון פרשת השבוע >> כרך שני

  מאת: הרב אב"י זכריש

החומש השני מחמשת חומשי התורה נקרא בפי חז"ל 'ספר שמות' על שם הפסוק הפותח את הספר. הרמב"ן קורא לספר זה 'ספר הגאולה' על שם גאולת ישראל ממצרים.
רבי שמעון קיירא, מגדולי הגאונים, בספרו 'הלכות גדולות' קורא לספר שמות – ספר 'שני'.
וכאן הבן שואל, ספר בראשית – ע"ש בריאת העולם וראשיתו, ספר ויקרא - תורת כהנים – ע"ש דיני הקרבנות שבספר זה, ספר במדבר – ספר הפקודים – ע"ש המפקדים שנערכו לעם ישראל במדבר, ספר דברים - ספר משנה תורה – ע"ש ששונה וחוזר על הספרים הקודמים. האם לספר שמות לא נמצא שם הולם יותר מהשֵׁם 'ספר שני', - שם הנגזר ממיקומו הכרונולוגי של ספר זה בסדרת חמשת החומשים?
 
הבה נפנה אל ארון הספרים, ניטול לידינו את ספר הספרים - חמשת החומשים ונגדיר לעצמנו, עד היכן עוסקת התורה בבריאת העולם?
יש מאתנו שיצביעו על 'שני' שבפרשת בראשית – סיום 'ויכולו השמים והארץ' ויאמרו 'כאן מסתיימת בריאת העולם!'. לעומתם, אחרים יאמרו שבריאת העולם דווקא מסתיימת בסוף פרשת בראשית. ישנם שירחיקו נדוד עד סוף ספר בראשית ויצביעו על סוף פרשת ויחי כסיום 'בריאת העולם'.
 
והאמת היא שסדר בריאת העולם ויצירת היקום לא נשלם עד אחר בחירת ה' בעם הנבחר, מתן תורה והקמת המשכן שבספר שמות.
"בראשית ברא אלקים" – בשביל ישראל שנקראו ראשית. בריאת העולם לא הושלמה עד שעם ישראל נולד והחל לשמש כמגדל-אור להפצת ידיעתו וכבודו של בורא העולם.
"כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו" [ישעיה מ"ג ז'].
מְלמֵּד, שֶׁהִתְנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם מַעֲשֶׂה בְרֵאשִׁית, וְאָמַר, אִם יִשְׂרָאֵל מְקַּבְּלִים אֶת הַתּוֹרָה - מוּטָב, וְאִם לָאו - הֲרֵינִי מַחְזִיר אֶת הָעוֹלָם לְתוֹהוּ וָבוֹהוּ.
 
זה הוא מה שמלמדנו רבי שמעון קיירא זיע"א, ספר שמות איננו ספר נפרד מבריאת העולם. בריאת העולם לא מסתיימת לה לא בסוף פרשת בראשית ואף לא בסיום ספר בראשית! בריאת העולם נשלמה בספר שמות, רק לאחר לידת וגאולת האומה הישראלית. ספר שמות משמש ככרך שני לספר בראשית – זה הוא המשך יצירת העולם. היצירה התכליתית - הקמת העם שישמש כמגדלור להפצת ידיעתו וכבודו של הבורא יתברך בעולמו. שאם לא כן 'חוקות שמים וארץ לא שמתי'. בשביל מה קיים העולם?!                     
                                            
*   *   *   *
סיפר לי יהודי שחי משך שנים בגולה הדוויה, על מעשה שוד שהתרחש בעסק שבבעלות יהודי מן הקהילה. פנה בעל העסק לתחנת המשטרה הקרובה על מנת להגיש תלונה. להוותו, כשהוא נכנס לתחנה הוא רואה פנים מוכרות... השודדים ששדדו אותו בנשק ובאיומים, יושבים כעת מולו במדי שוטרים. באותה שעה הוא הבין מה הם תפקידיה ומשימותיה של המשטרה המקומית...
 
פרעה פונה אל העם המצרי בקריאה נואשת: "הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ, הָבָה נִּתְחַכְּמָה לוֹ, פֶּן יִרְבֶּה". הרמב"ן על אתר מביא, שבתחילה לא היה פרעה יכול לחוקק ולצוות את אנשי המשטרה המצרית שיפעלו לרציחת ילדי ישראל והטבעתם ביאור, לפיכך פנה פרעה אל העם כולו בקריאה אכזרית – בכל מקום שתמצאו ילד מילדי העבריים, ליאור תשליכוהו.
אולם בכדי שלא לפגוע בתדמית הממלכתית של השלטון המצרי, ציווה פרעה: 'אם יצעק אבי הילד אל המלך או אל שר העיר' ויגיש תלונה על רצח ילדו הקט. תאמרו לו; אבא יקר, לֶךְ תביא עדים שראו את הרצח ואנחנו כבר נמצה את הדין ונבצע נקמה ברוצחים...
לאחר תקופה, שכבר הוכשרה דעת הקהל המצרית לביצוע רצח האומה הישראלית ועינוייה, היו המצרים מחפשים בבתים בחופשיות יתירה ולאור היום ומבצעים את זממם.
 

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות: (צפה ב-  תגובות בעמוד זה)
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page
                    הוסף למועדפים I  הפוך לעמוד בית I  מפת אתר I  צור קשר