טפסים ומידע

 
 
 
 

ביקורת ומטרותיה

  מאת: הרב אב"י זכריש

במפקד הלאומי השני שנערך לעם ישראל במדבר, כשהתורה מפרטת את המשפחות לשבטיהם, בתוך הדברים מופיע אזכור מעניין שלכאורה אין לו קשר ישיר למפקד הלאומי. כשהתורה מזכירה את דתן ואבירם, היא איננה מסתפקת בהזכרת שמותיהם ומשפחתם, אלא מוסיפה: 'הוּא דָתָן וַאֲבִירָם קְרִיאֵי הָעֵדָה אֲשֶׁר הִצּוּ עַל משֶׁה וְעַל אַהֲרֹן בַּעֲדַת קֹרַח בְּהַצֹּתָם עַל ה'. כלומר, בכדי שלא נטעה לומר שהיו שני זוגות אנשים שנקראו בשם 'דתן ואבירם', מדגישה התורה שהם דתן ואבירם הידועים בחטאם. מדוע? לשם מה דרושה לנו תזכורת והדגשת חטאיהם שכבר פורטו בפרשיות קודמות באריכות?

כשאנו רואים אדם מבצע ביודעין חטא או פשע, מיד אנחנו נחרדים, מתרגזים ומתקוממים על מעשיו, עד כדי התרחקות ממעשיו וגינויים בפה מלא. כעבור זמן, יתכן ורוח הקנאות תשכך ולאט לאט נתרגל לעובדה שאותו אדם מבצע פשעים. בפעם הבאה כשנראה אותו שב אל קיאו ומבצע שוב את אותם פשעים, יתכן שנתרחק ממנו אבל כבר לא יתעוררו בנו החרדה והרוגז על מעשיו השפלים. אחרי הפעם השלישית שהוא ישוב למעשיו, יתכן מאוד שלהט הסלידה מן הפשע, הכיעור וכל הדומה להם תתקרר אצלנו כל כך עד שנהיה מסוגלים להתיידד עם אותו ברנש פושע ואולי אף להיהפך לשותפים פעילים שלו.

מהו הפיתרון?

הדרך היחידה להמשיך ולשמור מרחק מפושעים ומפשעים, היא לשוב בכל עת ולהזכיר לעצמך שמעשיו של הלה הינם פשע בל יתואר ובשום פנים ואופן אין אפשרות לקבל את מעשיו המזעזעים. צריך להתרחק ממעשים שכאלו. רק שינון מתמיד, ביקורת על הרוע ללא הפסקה, תוכל לשמור אותנו מלהיסחף אחר מעשים רעים.

זו גם הסיבה שכשהתורה שבה ומזכירה את הצמד 'דתן ואבירם', כשהפוקוס ממוקד על האנשים הללו שלא חדלו מלפשוע, יתכן וכשנביט בהם תתקרר דעתנו ונתרגל למעשיהם הנלוזים ואולי חלילה אף נזדהה עמם. לפיכך שבה התורה ומזכירה לנו 'הוא דתן ואבירם אשר הצו על משה ועל אהרן' כלומר, זכור אל תשכח שמעשיהם רעים ועליך לסלוד ולהתרחק ממעשים שכאלו ומן כל הדומה להם.

 

 

מסופר על החפץ חיים, שבתקופת מלחמת העולם הראשונה נדד עם ישיבתו ברחבי רוסיה, אחד מן הישובים אליהם הגיעה הישיבה היה ישוב יהודי שמנה רוב תושבים שאינם שומרי מצוות. בשבת הראשונה כשנתקל החפץ חיים בחילול שבת, הוא סב על עקבותיו שב אל הישיבה ומסר שיחה מוסרית. בתוך השיחה פרץ החפץ חיים בבכי על שנאלץ לראות יהודי מחלל את יום השבת. שבת לאחר מכן, שוב ראה החפץ חיים חילול שבת, גם הפעם הוא סב על עקבותיו, שב אל הישיבה ומסר שיחה מוסרית. בתוך השיחה פרץ החפץ חיים שוב בבכי על שנאלץ לחזות ביהודי מחלל את השבת, אולם הפעם הוסיף החפץ חיים שהבכי הוא גם על כך שכעת כשראה את חילול השבת בפעם השניה, הוא הרגיש שהחרדה מפשע שכזה לא הייתה בעוצמה גדולה כ"כ כמו בפעם הראשונה שנאלץ לחזות ביהודי מחלל את יום השבת.

כיום כל גוף עסקי/תקשורתי מעסיק אנשים בתפקיד 'מבקר'. אנחנו מאמינים בני מאמינים המצווים על 'ואהבת לרעך כמוך' ומשום כך משתדלים לראות כל אחד במעלת חברו ולא חלילה בחסרונו. מוכרחים לזכור תמיד, ובפרט בימי חופשת הקיץ, שכשאנו נתקלים במעשי פשע וזדון, עלינו לתפוס עמדת 'מבקר' ולשנן ולחזור ולשנן לעצמנו את חומרת המעשים והחובה לברוח מהם כמפני אש משתוללת.


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...
                    הוסף למועדפים I  הפוך לעמוד בית I  מפת אתר I  צור קשר