טפסים ומידע

 
 
 
 

מבט על החיים
דף הבית >> ארכיון פרשת השבוע >> מבט על החיים

  מאת: הרב אב"י זכריש

בפרשתנו אנו עוסקים במצוות התלויות בארץ – שמיטה ויובל.
בשמיטה, אנו מצווים להשבית את שדותינו, לא לזרוע לא לקצור ולא לאסוף את תבואת הארץ ופירותיה כלל וכלל.
 
ביובל, אנו מצווים להשיב את השדות לבעליהן הראשונים. כלומר, אם אדם מכר לחברו שדה מן האחוזה אשר יירש מאביו וסבו, המכירה איננה מכירה עולמית! המכירה תקפה עד שנת היובל, בשנה זו, על פי חוקי תורת ה', שבה וחוזרת השדה לבעליה הראשונים ואינה נשארת עוד ברשות הקונה.
 
לימדונו חז"ל במסכת סנהדרין [ל"ט א'], "אמר הקדוש ברוך הוא לישראל, זרעו שש והשמיטו שבע, כדי שתדעו שהארץ שלי היא". כלומר, מטרת מצוות השמיטה היא - שהאדם יתבונן וידע כי הארץ אינה שייכת לו! הארץ שייכת לבורא עולם. בורא עולם נותן לכל אחד מאיתנו להשתמש באדמה ובבריאה בכלל על פי חוקי התורה, אבל לא מעבר כך.
 
כך גם לגבי דין היובל – האדם צריך לדעת שכשהוא רוכש דבר מסוים, אין זה קנינו המוחלט. קניין מוחלט יש רק לבורא עולם – "וקונה הכול". לעומתו האדם, בעל כוח מוגבל. קנייניו מוגבלים עד ליובל.
 
כל הנהגה והנהגה של האדם, על פי חוקי ומשפטי התורה, צריכה להתאים את עצמה עם הריאליות ואמיתות המציאות – "כוחי מוגבל, קנייני אינם קניין עולמי, וצריך אני לדאוג ולהשתמש בבריאה אך ורק כפי שציווני הבורא יתברך."
 
מספרים על הרב חיים מוולאז'ין זצ"ל, שבאו לפניו שני אנשים לדין תורה. הוויכוח ביניהם ניטש על חלקת קרקע, למי היא שייכת. זה טוען בכה וזה טוען בכה. שמע רבי חיים את טענותיהם, התכופף ונשכב על האדמה, ו...הטה את אזנו להקשיב.
 
כשקם רבי חיים, פנה אל שני בעלי הדין ואמר להם, רציתי לשמוע מה האדמה אומרת, למי היא שייכת. התכופפתי ושמעתי שהיא אומרת: "הרי שני האנשים הללו שייכים לי [אדם יסודו מעפר וסופו לעפר], אם כך על מה הם רבים ומתווכחים?!"
 
כל אחד מאיתנו נתקל בעוולות שאחרים גורמים לו ולסביבתו. הפסדים הנגרמים לנו על ידי מאן דהוא. מיד, אנחנו כועסים, רוטנים ומי יודע מה... והאמת היא, שבמעט התבוננות נבין שהעולם הזה בכלל לא שייך לאף אחד מאתנו, אנחנו בסך הכול אורחים כאן בדרך לטרקלין הגדול – חיי עולם הבא. נתנהג כאן טוב – יהיה לנו טוב, ולהיפך ח"ו.

אין לנו מה לעשות בזמן היקר כ"כ חוץ מלריב עם אחרים על דברים שנראה לנו שהם שלנו, ובאמת הם כלל לא שייכים לאף אחד מאיתנו, אלא לבורא עולם בלבד?
 
בפעם הבאה לפני שנתלונן ונרטון, נפנים את העובדה הריאלית כל כך – העולם שייך לבורא עולם בלבד, אנחנו רק פועלים האמורים לעשות מלאכתנו נאמנה.
 
"כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו" [ישעיה מ"ג ז']

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות: (צפה ב-  תגובות בעמוד זה)
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page
                    הוסף למועדפים I  הפוך לעמוד בית I  מפת אתר I  צור קשר