טפסים ומידע

 
 
 
 

איום קיומי
דף הבית >> ארכיון פרשת השבוע >> איום קיומי

  מאת: הרב אב"י זכריש

 
יעקב אבינו שרוי במשבר גדול עקב 'מות' בנו – יוסף באורח טראגי. המצב הכלכלי בכל העולם בכי רע. שמעון בנו נעצר במצרים ומשם מתגלגלים העניינים עד להתגלות יוסף כשליט במצרים – המעצמה העולמית.
יוסף שולח לאביו מרכבות על מנת שירד לארץ מצרים. בבוא משפחת יעקב למצרים, פרעה שסקרן היה לתהות על קנקנם, מבקש לפגוש באחי יוסף. קודם לפגישה שמקיים פרעה עם בני יעקב, קורא יוסף לאחיו ומדריך אותם שבמקרה בו יישאלו על ידי פרעה על עיסוקם ומשלח ידם, שיספרו שהם עוסקים בסחר בבהמות – מקצוע מגונה ובזוי בממלכה המצרית.
מדוע הדריך יוסף את אחיו להשיב כך?
רש"י בפירושו לתורה מבאר לנו שהסיבה לכך היא בכדי ש'פרעה ירחיקכם מעליו ויושיבכם בארץ גושן'.

כאן מניחה התורה את אבני היסוד לייחס היהודי והתנהלותו אל מול שכניו הגויים. לא רק שכשהגוי מציע לך 'הצעת השתלבות' תסרב לה, כי אם מלכתחילה הצג את עצמך כבזוי וכדחוי בעניו, בכדי שהוא יימנע מלהציע לך להתחבר ולהתאחד עמו.
חכמינו במדרש שיר השירים אומרים שאומות העולם בכל הדורות פנו אל ישראל ואמרו 'שובי ששובי ונחזה בך', אם תבואו ותתקרבו לתרבות שלנו, אנו נמנה אתכם לשליטים, רוזנים ומושלים. ועם ישראל בוחרים שלא 'להתוודע לרשות', 'להתכנס' בתחום 'ארץ גושן' – בתחום האומה הישראלית ותרבותה ולדבוק בה' אלוקי ישראל.
 
מעניינים הדברים, שקיימת משוואה תמידית בין חיבור והתקרבות לגוי מחד, ובין דחייה ונרדפות מפני הגוי, מאידך. וחוזר חלילה.
כלומר, בכל פעם שעם ישראל מתקרבים יותר מידי לגויי הארץ, ולאחר זמן לא רב באה המכה בדמות רדיפות, פוגרומים ואנטישמיות מצד גויי הארץ. ובצדו השני של המטבע, ככל שעם ישראל דואגים להישאר כאילו 'נחותים' ולא מספיק מעורים בתרבות העולמית, רק 'עם לבדד ישכון', כך מתקיימת במלואה ההבטחה האלוקית 'וחרב לא תעבור בארצכם'.
 
ומשהגענו עד הלום, נבין את לשון בעל ההגדה של פסח 'והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם'.
מאז היותי ילד קטן, שוררתי קטע זה של 'והיא שעמדה' בליל הסדר בערגה ובהשתוקקות, מתוך שבח והודאה לבורא עולם על שמציל אותנו בכל דור מהאויב האקטואלי שבו.
ברבות השנים, מתוך פירושי רבי נפתלי צבי ברלין עמדתי והתבוננתי בכך שהקטע פותח במילים 'והיא שעמדה לאבותינו'. מי זו 'היא' הנעלמת הזו שעמדה לאבותינו ולנו? ומה הרווחנו בזכות אותה 'היא', שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו? איזה ריווח והנאה יש לנו מרדיפות אלו שבסופם אנו ניצלים  בחסדי הבורא יתברך?
ברם לאור הדברים האמורים לעיל אנו מבינים כך, 'והיא שעמדה לאבותינו ולנו' – אותה ההבטחה שהבטיח הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו שראה בעיני רוחו את צאצאיו נדחים מגלות לגלות ומאבדים את זהותם היהודית והקשר לבורא עולם – 'אימה גדולה וחשכה' נפלו על אברהם. אולם הקב"ה הרגיעו והבטיח לו 'ידוע תדע כי גר יהיה זרעך ועבדום ועינום' – אברהם, אל לך לדאוג שמא בניך יגררו ויתפתו לחבור לאומות העולם ולתרבותם, בכל דור ודור אדאג לצורר שירדוף אותם ויאיים להשמידם ולכלותם, ובכך יבינו בניך שאומות העולם לא באמת חפצים בהתקרבותם ובחברתם של בניך.
ועל כך בכל שנה בליל הסדר אנו מודים לבורא עולם שאותה ההבטחה שניתנה לאברהם אבינו לפני אלפי שנים, בברית בין הבתרים, שבכל דור ודור יקום צורר אקטואלי ש'יאיים' על קיומו של עם ישראל, ובכך 'נרוויח' את התובנה הפשוטה שאין לנו מה לחפש בתרבות אומות העולם, יש לנו תורת אלקים חיים, ואל לנו לרעות בשדות זרים. אותה הבטחה עומדת לנו בכל דור ודור ושומרת אותנו מהיטמעות בתרבות גויי הארץ.
 
'הן עם לבדד ישכון, ובגויים לא יתחשב'.
 

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...
                    הוסף למועדפים I  הפוך לעמוד בית I  מפת אתר I  צור קשר